כשתפרתי לבנותיי, זה היה מתבקש וצפוי שהן תגרופנה מחמאות. ותפרתי, תאמינו לי תפרתי.

הוספתי כיסים, עיטרתי בפרחים, שילבתי בדים צבעוניים ותפרתי פאצ'ים של נסיכות.

כל זה לבקשת הלקוחות הטורדניות שלי.

כל שימלה היתה מיוחדת מעוצבת ותפורה לעילא ועילא.

אבל אז הן גדלו. 

​

לימים נולד לי בן, ושוב, אותו רצון לתפור מיוחד שונה ומעוצב חזר.

הרצון לעבוד, היום יותר מאז, עם בדים טבעיים, גזרות שנמצאות רק אצלי בראש.

אני יודעת שזו הזדמנות חד פעמית לתפור לילדים כי אחר כך הם גדלים. וכולנו מבינים את המשמעות