לשחרר זו לא מילה גסה. לאחרונה ויתרתי (שיחררתי) ואם לומר את האמת - מיציתי. חלק משמעותי בהכנסות שלי. במשך 14 שנים לימדתי מאות נשים אם לא יותר. יום ולילה בוקר צהריים וערב.קורסים מלאים סטודיו מלא. עבדתי קשה. התמכרתי לעבודה לנשים ולשכר המאוד נאה. זה היה מייד אחרי שהתגרשתי והיה חשוב לי לשמור על רמת חיים לה הורגלנו. אז כן. עם הזמן התחילו לבצבץ ניצני המיצוי. הרגשתי עייפות שעמום וחוסר סבלנות לאנשים לקורס ו לשיווק. לימדו אותי "שפרנסה טובה" לא עוזבים. אבל אני כמו שאני - החלטתי שדי. הג

את דינה הכרתי בשיחת טלפון קצרה. "קיבלתי את הטלפון שלך מליהי ואני רוצה ללמוד לתפור. מתי הקורס הבא שלך?" שישי צהריים אני לקראת שנ"צ תוהה מה לבשל בערב. משהו בה - בדינה סיקרן אותי. את הקורס התחלנו בימי שני בערב. כשהיא נכנסה מייד ידעתי שזו היא. מקועקעת מכף רגל ועד ראש, שיער גלי שופע וחיוך ממיס. התחברתי אליה מייד אפילו שאנחנו שונות שנות אור. היא רווקה מושבעת, ציפור חופשייה ועושה מה שבא לה איך שבא ומתי שבא לה. והכל בתוך מסגרת יציבה של עבודה ומשימות ודיוק מושלם ללא פשרות. ואני... יו

איזה חודש זה היה... המלחמה מאחורינו...? אין לי מושג, מה שאני יודעת שהיה לי כל כך קשה לחזור לשיגרה. הרעיון של לחזור מנקודת האפס למרוץ הבלתי נלאה שך החיים בעבורי היה קשה. אני בטוחה שגם לכן, כל אחת מהסיבות שלה. איזה מזל! שיש את המועדון! זו לגמרי חלקת האלוהים הקטנה שלי - וכל כך מקווה שגם שלכן. אז תכירו את טומי. טומי זו גזרה שנולדה מתוך הצורך שלי בנוחות שמלווה בסטייל. בצורך שלי ללכת עם ולהרגיש בלי. יש משהו בבוהמי שיק שמרגיש לי מתאים בדיוק למצב הרוח משהו לא מחייב לא סגור עד הסוף -

התקופה הזאת נתנה את אותותיה, גם לי כמו לכולם. זה לא שאני שונה או חיה במימד אחר. אבל- בתור בעלת עסק ששואפת להראות את הצד הכייפי של החיים, הצבעוני, השמח יותר(מתוך החלטה עיסקית משולבת באופי מעט ילדותי) גם אני לא יכולתי. לא יכולתי להיות ברשתות כמו שמתבקש ממני. לא יכולתי לעלות תכנים כמו שתיכננתי. לא יכולתי לייצר את המסיבה שאני כל כך אוהבת ועולם התפירה מביא איתו. ולא יכולתי לציין שהמועדון המהמם החלום הנפלא הזה חוגג שנה! שנה שבה למדתי, דייקתי ואהבתי ואוהבת כל רגע. שנה שלמדתי ועדיין

מקווה שכולכן בטוב. ומחזיקות מעמד בימים מוטרפים כאלה. אני רוצה לספר לכן על הגזרה שאני לא יכולה להפסיק ללמד. ואולי חלק מכן מכירות אותם ולובשות אותם ממש עכשיו. מכנסי שיילי. כל פעם שאני מכניסה אותם לקורס — קורה משהו. הבנות מסתכלות במראה ואומרות וואו. לא בגלל שהן תפרו מכנסיים. בגלל שהן תפרו מכנסיים שיושבים להן בול על הגוף. אני יודעת שברגע שנתפור את המכנסיים ונסיים יהיה פה אושר גדול! עד עכשיו אין לי קורס אונליין או סרטון מלא - רק גזרה עם הסברים. אם לומר את האמת, אני מעט מתקמצנת על

כן, בין אזעקות, ילדים ועבוד אני לא מצליחה לתפור. לא לתפור, לא לישון… והאמת? גם לא היה לי כוח להחליט כלום. להתחייב, לא להתחיל, לא לחשוב אפילו. ואז שאלתי את עצמי שאלה פשוטה —מה כן יכול להניע אותי? מה יגרום לי פשוט… להתחיל? ונזכרתי בעצה שאני נותנת לכולן, אבל לפעמים שוכחת בעצמי: להתחיל לאט. יום אחד לגזור, ביום אחר רק להניח על הבד, ביום השלישי לחבר חלקים…ולאט לאט — לתפור. בלי לחץ. בלי דרמה. פשוט להתחיל. אל תחליטי - תתפסי הזדמנות! המועדון פתוח במחיר של 59 שקלים לחודש הכרות בהכנסת ק

ימים מטורפים עוברים על כולנו ואני כל כך מקווה שכולכן בטוב. ואני מקווה שאתן מוצאות נחמה בדברים יפים צבעוניים ומשמחים. אני פה, גם מעבר לגבולות המועדון- כחברה. אז אם מישהי מרגישה צורך לדבר לשתף -אני יודעת לעשות את זה מצויין:) מוכנות לכיף? אחת השמלות שקיבלתי עליהן הכי הרבה מחמאות- גם מכן דרך אגב. זו שימלת אנה. ובתור מעצבת שאוהבת לעצב פריטים מחוץ לקופסא, אחד המשפטים שלקח לי זמן לאמץ הוא: פשוט - זה תמיד מורכב לביצוע. בזמן הלימודים ניסיתי כל הזמן לעצב אבסטרקטי, מחוץ לקופסה, שונה. קנ

אחד הדגמים הקלים והכייפים שיש. ראיתי. שמעתי ויודעת מה אתן אוהבות(לפעמים יותר ולפעמים פחות) והבנתי, שמידי פעם זה כיף ממש לתפור פרוייקט אחד מספק שמתאים לבוקר ערב ואחה"צ. אז אם יש לי פה מתחילות - זה בדיוק הפרוייקט עבורכן ולאלו המתקדמות תדעו... שהכי מורכב לתפור פשוט:) סט אלמה -here we go עם איזה בד תפרתי, אתן שואלות ובצדק. נתחיל עם בד סריג כמובן. אני תפרתי עם בד הפרנץ טרי- נעים גמיש נמצא בול באמצע של הפוטר העבה לטריקו דק. יש לו מראה אלגנטי יותר מהטריקו (נראה פחות פיג'מתי) בצד אחד

יש הכול ביוטיוב אז למה את עדיין לא תופרת? מגיעות הביתה. עדיין ברכב. דקה לפני שעולות. עוד פיסה של שקט. גוללות קצת בפייסבוק, קצת אינסטגרם, עונות להודעה. מי לא מכירה את זה...? ואז ההודעה הזאת. "יש לי מלא סרטונים, קניתי קורס אונליין... אבל אני צריכה הכוונה, אני גרה רחוק קשה לי להגיע, יש לך משהו בלייב? לא מוקלט בהתחלה אני רוצה מישהי לשאול" וזה תפס אותי. כבר הרבה זמן אני משתעשעת עם הרעיון. בתור מישהי שאוהבת ללמוד בזמן שלי בקצב שלי עם נעלי בית:) ובעיקר אוהבת ויודעת להעביר לייבים אי