מגזין התפירה שלי - דצמבר

ברוכים הבאים למגזין התפירה של דצמבר

והפעם ברוח ההשראה... השראה של שוקו עם מרשמלו ורוד, תה צמחים ומקרון, יין אדום וסרט רומנטי

כמה נהדר שאתן כאן!

אז באווירה חורפית, של שוקו ומרשמלו ורוד, של סרטי קיטצ' מתחת לשמיכה מפנקת, של יין אדום משובח. אווירה זו השראה בעבורי, זה נוף עבודתי זו המהות. לא יכולה בלי זה. זה המוזיקה והצבעים, הבדים המתוקים, זה המספריים הקטנות והסיכות הצבעוניות.

מזמן...אבל ממש מזמן כשהתחלתי ללמוד לתפור באיזה אי קטן, מנהטן משהו. אחד הדברים שלקחתי איתי זו האווירה! האווירה של הרוקפלר סנטר בשיא הקור כשכולם מחליקים להם בכיף שלהם, כאילו אמצע ספטמבר בפאתי תל אביב. האווירה הזאת, שכולם שואלים לשלומך, כי ככה זה אצלם שלום זר כזה בתקווה שלא תעני להם בחזרה ויותר מזה, תתחילי לספר להם בטעות שהיום זה לא יום להיט. הג'אז בכל בית קפה האורות המנצנצים של העיר. המגנוליה בייקרי בבליקר סטריט - מעדניית הדונאטס המעוליסטית ביותר! הסוהו, חנויות הבדים, השווקים...ואת זה שאת קארי שמסתובבת ברחובות ניו יורק על סטילטו - רק בלי הסטילטו וקצת פחות בסטייל - אבל מה זה משנה?!

הסטודיו נולד מתוך האווירה שרציתי, קודם זו היתה האווירה ורק לאחר מכן זה היה הסטודיו. חשבתי על תפירה באווירה. חשבתי שיהיה נעים, שיהיה חמים, שתהיה מוסיקה, קפה, שיהיו מכונות תפירה מתוקות וקצת נוסטלגיה. לפעמים אני גם שמה ג'אז... חשבתי על תפירה באווירה יצירתית, נעימה וחמימה.

וזה הטיפ שלי: התפירה אפשרה לי לעוף על כנפי הדימיון ,לחלום וליצור. כל בד הביא עימו סיפור אחר, שמלה שונה ומקום מיוחד ללבוש אותה. אז -תהנו תהנו תהנו ,זה הזמן שלכן. יש לי תלמידות שמוזגות לעצמן כוס יין...יש כאלה שמכינות קפה...יש כאלה שאוהבות לשמוע מוסיקת מטאל בקול גבוה ויש כאלה שמחכות!!! שכולם ילכו לישון ונהנות מהשקט. לא משנה איך תתפרי, העיקר שתתפרי בהנאה, באווירה - בסטייל :)... תקף גם לגבי החיים.

שלכן, ענבל.

זרקור על בד הפשתן!

מדי פעם אני מנסה להעשיר את הידע שלכן פה ולשים דגש על השימוש בבדים.

הפעם בניגוד שונה מהקור ששורר בחוץ בחרתי דווקא בפשתן.

בד רך, נעים, אוורירי וטבעי, שאהוב עלי במיוחד!

זה מדהים איך הטבע כל כך חכם ויודע להצמיח את הבדים הנכונים באזורים שהכי נחוצים להם.

בד הפשתן מגיע אלינו ממקור צמחי וצומח כאן באזור אגן הים התיכון ואפריקה. סיבים, זרעים וחלקים אחרים של הצמח משמשים ליצירת בד הפשתן אבל לא רק יש גם סבונים, ניירות מפשתן, צבעים (מיוצרים מהפריחה הכחולה שלו) ואפילו רשתות דייג.

סיבים ארוכים- איכות שנשמרת לאורך שנים!

סיביו הארוכים של הבד הופכים אותו לאידיאלי לייצור מצעים (linen- כשמו באנגלית), שמיכות קלילות של קיץ, מגבות ואפילו מנשאים לתינוקות!

מעניין לציין, כי בד הפשתן חזק יותר מבד הכותנה! אבל מלבד מצעים שקיבלו את שמם אודות לבד הפשתן, הרי שאפילו אריגת שתי וערב נקראת ובצדק- אריגת פשתן.

חשוב לציין שעם השנים התסוופו צורות אריגה נוספות שיצרו עבורנו את בדי הקרפ ואריגת אדרת הדג. את הסיבים האיכותיים ביותר ניתן למצוא כיום באיטליה, בלגיה ואירלנד (שם מתקיימת עדיין תעשייה של פשתן, אך מקור הסיבים שלה בצפון אירופה).

ולסיום, הנשים שבוחרות בבד פשתן יודעות בדרך כלל להעריך את איכותו ונהנות מהמגע הקליל והמרפרף על הגוף. רבות מהן יכולות ליהנות מהעבודה, שמדובר בבחירה ידידותית לסביבה כי עם הזמן הפשתן עובר תהליך מחזור טבעי וכל שנותר ממנו הוא סיב.מקווה שאהבתן, ספרו לי אם התחברתן אל הבד המופלא, ואשמח לראות גם את העיצובים שלכן בתגובות :)

בעיות ותקלות במכונה

היי! בואו נדבר רגע בכנות! איזה מעצבן שהמכונה נתקעת!

ואיך היא תמיד נתקעת באמצע הפרויקט באמצע הלילה ודווקא אז גם נשרפת הנורה ...

ואת אף פעם לא יודעת מה עשית לא טוב ...ולמה היא מתנהגת אליך ככה.

אז זהו...

בואו נדבר רגע על המכונה - היא יכולה להיות מאוד ידידותית, היא בהחלט חברה אבל לוקח לה זמן.

היא צריכה להכיר אותנו קודם, לתת בנו אמון היא לא סתם מכונה שאספנו ברחוב .

היא הולכת על יחסים לטווח הארוך, לכן לפעמים היא מקשה עלינו רק כדי לדעת שאנחנו רציניות. שאנחנו לא סתם משחקות איתה ואחרי זה זורקות אותה. לא, היא בודקת אותנו ולנו שווה להשקיע - זה משתלם.

הרי לכן כמה טיפים לבניית אמון עם המכונה:

שימון המכונה -מתי בפעם האחרונה שימנת את המכונה?

אני מניחה שאולי... במקרה הטוב... פעם אחת?

את פעולת השימון מבצעים לפחות פעם בשבוע (בהתחשב שאתן תופרות ).
לשימון המכונה משתמשים בשמן מיוחד למכונות -לא בישול ולא זית! יש לשמן רק טיפה אחת בכל פתחי השימון ובכל מקום בו החלקים מתנועעים ובאים במגע אחד עם השני.
לפני שממשיכים לעבוד יש לקחת פיסת בד ולתפור כדי לספוג את השמן המיותר. רוצי לשמן -הרי לא באמת עשית את זה אבר...

חוטים, מחטים ומה שבניהם

החוט העליון והתחתון חייבים להיות באותו העובי .
את עובי החוט קובעים לפי עובי האריג.
מחט=עובי החוט.
וזה חשוב ממש (אפילו אני חוטאת מעצלנות ...) את החוט התחתון יש לסלול על סליל ריק!

החוט העליון נקרע - מה עושים?

אין אמת אבסולוטית אחת ! בודקים!

החוט העליון לא מושחל בצורה הנכונה.
המחט פגומה.
המחט יותר ידי מידי ארוכה או קבועה בצורה לא נכונה בבית המחט.
החוט עבה מדי לעובי המחט \לסוג האריג.

החוט התחתון נקרע???

טוב, זה הרבה יותר מעצבן, כי למי יש כך עכשיו להתעסק עם הסליל התחתון ,הבוכייר ...איף!

אבל -you got to do what you got to do

יכול מאוד להיות שהמתיחה יותר מידי חזקה (יש בורג קטן ,בבוכייר -בית הסליל ,יש לשחרר אותו מעט ואז החוט התחתון יהיה פחות מתוח).
החוט התחתון לא מושחל טוב .
הסליל מלא מידי או סלול בצורה לא אחידה ,או...סלול אחד על השני (זוכרות את הטיפים למעלה ,לסלול על סליל ריק ...?)

דילוג על תכים-קפיצה של התפר, מכירות?

המחט לא קבועה בצורה נכונה במוט המחט.-שימי לב שבמכונה ביתית הקוף של המחט צריך להיות מופנה אליך ,ובתעשיתית לצד שמאל).
המחט כפופה או קהה -תחליפי מחט מיד פעם ...
המחט דקה מידי ולא מתאימה לסוג הבד.

התהוות לולאות בתכים.

מתיחה לא נכונה-אם הלולאה בצד העליון של הבד -הסיבה היא בחוט התחתון !
לולאות בצד התחתון של האריג -הסיבה היא בחוט העליון !
החוט הוא מסוג ירוד ולא מתאים לבד.
הסליל לא קבוע בצורה הנכונה בנרתיק.

שבירת המחט- קורה מלא!

מחט כפופה.
מחט הוכנסה לא נכון .
משיכת הבד קדימה בזמן התפירה .
תפירה מהירה על מקום עבה מידי .
והכי פשוט -עלית על סיכה.

המכונה תופרת במקום אחד והבד לא מתקדם.

התפר על מס 0
השיניים שחוקות .
התחלת לתפור ממש בקצה הבד ,יש לתפור כשהרגלית כולה על הבד ולא על קצה בד.

הסתבכות החוטים העליון והתחתון

התחלת תפירה בלי להעביר את 2 החוטים אחורה (ברגלית יש חריץ שבו אמורים לעבור החוט העליון והתחתון יש להעביר לפחות 10 -15 ס"מ אורך חוטים.
התחלת התפירה מחוץ לבד
השחלת החוט העליון לא נכון

תכלס - לבנות אמון עם המכונה לוקח זמן והשקעה כמו בכל מערכת יחסים טובה.

תשקיעו בה, תקשיבו לה, תטפלו בה יפה ואני מבטיחה לכן - היא תגמול לכן.

תתפרו, תהנו ותייגו inbalnaor#

אני זוכרת ימים שאמא שלי היתה הולכת לשוק.

היא היתה לוקחת עגלת קניות כזאת, היינו לוקחות אוטובוס ויורדות 2 תחנות לפני, כי אהבנו לראות גם קצת את הים ומגיעות לשוק. השוק היה צבעוני, תוסס ושמח ובעבור ילדה חולמנית שכמוני, זה היה מקום שבו התעוררתי לחיים.הצבעים, הריחות, הצעקות של מוכרי הבאסטות שימחו אותי.

אמא שלי מתרוצצת ומעמיסה מכל טוב - "כאן הכי טוב לקנות, הכל טרי טרי קחי תריחי תראי איזה ריח, של אדמה של טבע ככה זה כאן מהעץ ישר לפה שלך, נו מה את אומרת? מצויין נקח קילו!"

נחלת בנימין היא לא רק חנויות בדים, היא יופי וצבע, ססגונית ושמחה ומקום טוב לחזור קצת אל פעם...בנחלת בנימין יש בימי שלישי ושישי יריד אומנים, היריד מתקיים במדרחוב של הנחלה ונותן מקום וביטוי לכל כך הרבה כשרונות. כמובן אי אפשר שלא לדבר על חנויות הבדים שיש בנחלה.

מצרפת לכן כמה מהאהובות עליי ביותר: